שיפור חדשנות בטכנולוגיית המידע, קידום טרנספורמציה חקלאית ושדרוג

בתחילת השנה הנוכחית, משרד החקלאות והכפר ומשרד הוועדה המרכזית לאבטחת סייבר ואינפורמטיזציה פרסמו במשותף את "תוכנית החקלאות הדיגיטלית ופיתוח הכפר (2019-2025)" במטרה לחזק עוד יותר את בניית האינפורמטיזציה החקלאית והכפרית ולסייע ל"אסטרטגיית החייאת הכפרים" לממש ולהאיץ את "סנכרון ארבע המודרניזציות, פיתוח משולב" המספק תמיכה חשובה.

הדרישה של אסטרטגיית ההתחדשות הכפרית לאינפורמטיזציה חקלאית וכפרית באה לידי ביטוי בהיבטים של שירותי מידע, ניהול מידע, תפיסת מידע ובקרת מידע וניתוח מידע. החדשנות של טכנולוגיית המידע החקלאית היא הכוח המניע המרכזי של תהליך האינפורמטיזציה החקלאית והכפרית במדינתנו. בניית מערכת חדשנות לאומית בטכנולוגיית מידע חקלאית היא התמיכה המרכזית והערובה לפיתוח בר-קיימא ליישום אסטרטגיית פיתוח מונחית חדשנות בתהליך המודרניזציה החקלאית. האצת תהליך האינפורמטיזציה החקלאית והכפרית של ארצי חייבת להסתמך על חדשנות טכנולוגית, חדשנות מודל, חדשנות מנגנונים ויצירת מדיניות.

אחת מהן היא לחזק את בניית מערכת החדשנות השיתופית ולפרוץ את צווארי הבקבוק המרכזיים של המצב הכללי. עם יישום טכנולוגיות מתפתחות כמו ביוטכנולוגיה וטכנולוגיית מידע ותקשורת בתחום החקלאות, הפרדיגמה והצורה התעשייתית של המחקר המדעי החקלאי עברו שינויים אדירים. במקביל, צווארי בקבוק מרכזיים רבים בעולם, כגון אקולוגיה חקלאית אזורית רחבת היקף וממשל סביבתי, בטיחות ביולוגית וסוגיות תעשייתיות מורכבות, דורשים חדשנות שיתופית בתחומים מרובים. יש צורך להתמקד בצווארי בקבוק מרכזיים גלובליים או אזוריים בתהליך המודרניזציה החקלאית, לתכנן תוכניות מדעיות חקלאיות ברמה הלאומית, לתת תשומת לב מלאה ולמלא את תפקידן של טכנולוגיית המידע ומדעי הנתונים, ולחזק את שיתוף הפעולה החקלאי סביב בניית מערכות חדשנות בטכנולוגיית מידע וביג דאטה.

השני הוא חיזוק בניית התשתיות לחדשנות ויישומי טכנולוגיית מידע חקלאית. כולל תשתית משולבת של תפיסת מידע בזמן אמת ואיסוף נתונים "אוויר, חלל, אדמה וים", כגון לווייני חישה מרחוק חקלאיים, מערכות סביבה חקלאיות וביוסנסורים, מערכות ניטור רחפנים חקלאיות וכו'; תשתית לאומית לשימור מים חקלאית ותשתיות חקלאיות אחרות, אינפורמטיזציה ונתאטיזציה וטרנספורמציה חכמה לתמיכה ביישום ופיתוח של חדשנות טכנולוגית חקלאית ותעשייה חקלאית חכמה; תשתית לאומית לאחסון וניהול של ביג דאטה חקלאית, האחראית על איסוף, אחסון וניהול של ביג דאטה חקלאית הטרוגנית מרובת מקורות; סביבת מחשוב חקלאית עתירת ביצועים ופלטפורמת שירות ענן לאומית תומכת בכריית מחשוב ושירותי יישום של ביג דאטה חקלאיים.

השלישי הוא לחזק את החדשנות המוסדית ולקדם פיתוח מונע חדשנות. בקנה מידה עולמי, קשה למשוך הון תאגידי וחברתי להשקעה בחדשנות בטכנולוגיית מידע חקלאית. על מדינתי לממש באופן מלא את יתרונות המערכת הייחודיים שלה, ועל בסיס מדיניות של קידום פעיל של התיעוש של תוצאות מחקר מדעי, לחזק עוד יותר את החדשנות במנגנונים, ליצור מודל חדש שמעודד אנשי מחקר מדעי להשתתף באופן פעיל יותר בחדשנות טכנולוגית מוכוונת שוק וארגונית, וליצור מחקר בסיסי וחדשנות טכנולוגית תעשייתית מתקדמת. שני הצוותים בונים שתי פלטפורמות למחקר מדעי ופיתוח מוצרים, פורצים את המחסומים בין מוסדות מחקר מדעי לאומיים למערכות חדשנות תאגידיות, ויוצרים דפוס אינטראקציה שפיר ומודל חדשנות שיתופי הכולל מחקר בסיסי וחדשנות טכנולוגית יישומית, מוסדות מחקר מדעי ומפעלים בשני אגפים. להאיץ את הקמת מודל חדשנות מוכוונת שוק עבור יישומי טכנולוגיית מידע חקלאית. מתן משחק מלא לתפקיד ההון והשוק, וביסוס מודל פיתוח של חדשנות טכנולוגית מידע חקלאית בהובלת ארגונים, כלומר, כל תהליך החדשנות מתחיל במוצרים ושירותים מחקריים ופיתוח מותאמים אישית לארגונים, מה שמאלץ מוסדות מחקר מדעיים ומערכות חדשנות להתמקד בנושאים תעשייתיים כדי לבצע חדשנות מוצר וחדשנות טכנולוגית ממוקדת ולתמוך במחקר בסיסי צופה פני עתיד.

רביעית, לחזק את הקמתן של מדיניות אינפורמטיזציה חקלאית שיטתית וצופה פני עתיד. מערכת המדיניות צריכה לא רק לכסות את כל מחזור החיים של איסוף מידע (נתונים) חקלאי, ניהול, כרייה, יישום ושירות, אלא גם לכלול את כל שרשרת התעשייה של בניית תשתית מידע חקלאית, חדשנות טכנולוגית מרכזית, פיתוח מוצרים, יישום טכנולוגי ושיווק שירותים, אלא גם לכלול את הממשקים הקשורים לשילוב אופקי של שרשרת התעשייה החקלאית ושרשראות תעשייה אחרות כגון ייצור, שירות ופיננסים. המיקוד כולל: חיזוק מדיניות ועבודה סטנדרטית של בנייה משותפת ושיתוף נתונים (מידע), עידוד גישה פתוחה למידע (נתונים), וקידום סוגים שונים של מידע מחקר מדעי ונתוני ביג דאטה, משאבי טבע ומידע סביבתי ונתוני ביג דאטה, וחקלאות הממומנים על ידי כספי ציבור לאומיים. גישה פתוחה חובה למידע ונתוני ביג דאטה המופקים בתהליך הייצור והתפעול, ועידוד מודל שיתוף עסקי של נתוני ביג דאטה. הממשל המרכזי והמקומי בכל הרמות חיזקו במרץ את המדיניות לבניית תשתית מידע חקלאית כדי לספק תמיכה בסיסית בתשתית מידע לחדשנות טכנולוגית חקלאית, יישומי טכנולוגיית מידע בתעשייה החקלאית ותפעול חקלאי. לעודד מוסדות מחקר מדעיים ומיזמים לבצע במשותף מחקרים פורצי דרך, חדשנות מקורית וחדשנות יישום בתחום טכנולוגיית המידע החקלאית, לעודד מיזמים להגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח טכנולוגיית מידע חקלאית, לפתח מיזמים חדשניים ולעודד הון חברתי להיות מושקע באופן פעיל יותר במודרניזציה החקלאית. להקים מערכת תמיכה במדיניות המקדמת רשת שירותי מידע חזקה המכוונת ל"חקלאות, אזורים כפריים וחקלאים". לחזק את הסובסידיות המדיניות ליישום טכנולוגיית מידע חקלאית כדי להתגבר על החסרונות של מחזורי חדשנות ארוכים ותשואה נמוכה על ההשקעה במגזר החקלאי.

בקיצור, בניית האינפורמטיזציה החקלאית והכפרית של ארצי צריכה לחזק את בניית יכולות שירותי האינפורמטיזציה, לשפר את החדשנות בטכנולוגיית המידע החקלאית, להאיץ את קידום השינוי והשדרוג החקלאי, ולהפוך את הפיתוח מתחום נרחב לחקלאות עדינה, מדויקת וירוקה, וליצור פיתוח מונחה נתונים ומידע בעל מאפיינים סיניים. הדרך לחקלאות ירוקה.